מהלך חייו:

יורי ליסובוי נולד בתאריך 17/4/1963 וגדל בעיר ליסיצ'נסק, במזרח אוקראינה. יורי ואשתו לעתיד, סבטלנה, למדו יחד בבית הספר התיכון, שם הכירו. הזוגיות של סבטלנה ויורי הייתה נפלאה ואיתנה כבר מהימים הראשונים. לאחר סיום בית הספר התיכון יורי התגייס לצבא, באזור המרוחק מאוד מעיר הולדתו. סבטלנה חיכתה ליורי לאורך כל מהלך שירותו הצבאי ולאחר שיורי סיים את השירות, הם התחתנו והביאו לעולם שני בנים, רומן ואנדריי.

יורי עבד ככורה במשך יותר מעשר שנים - עבודה קשה ומסוכנת - אבל הוא עשה זאת כדי לפרנס את המשפחה. בשנת 1997 יורי ומשפחתו עלו לישראל והתמקמו באשדוד. כאן הם רצו להבטיח עתיד טוב יותר לילדיהם. ההתחלה לא הייתה פשוטה ואילצה את יורי לעשות הסבת מקצוע, כדי להמשיך לפרנס את המשפחה ולהשקיע בילדים. ערכי המשפחה היו מהחשובים ביותר עבור יורי וסבטלנה.

בנוסף, יורי וסבטלנה מאוד אהבו לבלות יחד - בפיקניקים ספונטניים, בטיולים לאורך חוף הים, בצפייה בתוכניות בידור אהובות, ברכיבה על אופניים, בבישול, בהופעות מוזיקה חיות ועוד. יורי מאוד אהב לארח ולעזור לאנשים. הוא מאוד אהב בילויים בטבע. יורי מאוד אהב לעשות על האש בין אם זה במנגל במרפסת או בפיקניקים בטבע. ליורי וסבטלנה היה מעגל חברים רחב ומגוון. הם היו מאוד אהובים על ידי רבים - קרובי משפחה, חברים, שכנים, אנשים איתם הם עבדו. בשנים האחרונות יורי וסבטלנה הקדישו זמן רב לחינוך ובילוי עם הנכדים - האחרון שבהם נולד חודשיים לפני ה-7 באוקטובר.

יורי היה חובב דייג נלהב מגיל מאוד צעיר. תחביב זה נמשך גם בישראל במשך שנים רבות.

נסיבות מותו:

ב-7 באוקטובר של שנת 2023 יורי החליט לנסוע בשעות הבוקר המוקדמות לדוג בחוף זיקים. הצטרפו אליו עוד שני חברים - ג'ון ורוברט. סבטלנה, שכמעט אף פעם לא הצטרפה, החליטה לנסוע גם היא. דקות ספורות לאחר הגעתם לחוף, החלה מתקפת הטילים ולאחר מכן החלו להגיע לחוף סירות עם מחבלים של חמאס. יורי וסבטלנה נרצחו באחד המבנים על החוף, כשהם מחובקים חזק.

רק לאחר שבעה ימים של חוסר ודאות, קיבלה המשפחה את הבשורה הנוראה. יורי וסבטלנה נקברו יחד בבית העלמין ״מנוחת עולם״ בנתניה. הם השאירו אחריהם שני בנים, ארבעה נכדים ואח של סבטלנה – ארקדי - שהיה אחד האנשים הקרובים ביותר בחייה. יורי נרצח כשהוא רק בן 60. בשנת 2024 יורי וסבטלנה היו אמורים לחגוג 40 שנות נישואין.

משפחה וחברים מספרים:

משפחת פלוחוטניק: יורי, זכינו להכירך ואת רעייתך סבטה בזכות ילדינו, ומהרגע הראשון ידענו שאתם זוג נפלא שגידל את ילדיהם למופת. הזיכרונות שלנו אתכם הם הדברים היקרים ביותר שיש לנו – חתונות ילדינו, הולדת הנכדים, ימי ההולדת והמפגשים המשפחתיים... אתם תמיד הפצתם אור ואהבה וכך תישארו בזיכרוננו לעד – תמיד מוארים ואהובים בליבנו.

משפחת פינגרוט: זיכרון של דירה מלאה באור, בניין ישן, קומה אחרונה, מול הפארק הירוק. פיקניקים מאושרים על שולחן שהרכבת מהדלת הישנה. הקפדת ליהנות מהחיים ומכל רגע על אף האתגרים, תמיד עם המשפחה והחברים, בפשטות שגם אנו צריכים.

סרגיי וגליה: יורה, אתה ורעייתך, סבטה, הייתם נשמה אחת גדולה. הסתכלתם על החיים בשמחה, אושר וחיוך. תמיד עזרתם ותמכתם בכולם וידעתם לתת עצה טובה. נרצחתם בידי בני עוולה ומאז הכאב לא דועך. הרגעים הנפלאים שחווינו יחד, אהבתכם וטוב ליבכם יישארו תמיד בליבנו! הזיכרון שלכם ימשיך להאיר כמו שני כוכבים זוהרים!

מישה: יורה, לא הייתי אפילו קורא לך בשמך, תמיד היינו קוראים אחד לשני ״אח״. היית אדם מואר, טוב לב ומלא חמלה. היית חבר אמתי, נאמן, אחד שתמיד ידע לתת עצה טובה. אך לא רק אנחנו היינו חברים, אלא גם המשפחות שלנו. יורה וסבטה, אהבתם אחד את השני כל-כך, אהבתם את החיים והפצתם חום ואהבה לכל הסובבים. זה מאוד כואב. אני מתגעגע אליכם בלי סוף. ב-7 באוקטובר איבדתי את החבר הכי טוב שלי. איבדתי אח.

סלביק: כאשר אנשים עוזבים באופן פתאומי, זו טרגדיה. כשאנשים קרובים עוזבים, נשאר חלל שלא ניתן למלא, כמו להוציא לבנה מהקיר. אתה ורעייתך, סבטה, הייתם הלבנים האלה של טוב לב, חמלה ומסירות, דוגמה לכל דבר. אני מודה לאל על הזמן שביליתי אתכם. יורה וסבטה, אתם תישארו בזיכרוני לנצח.

משפחת דרפקין: יורצ׳קה האהוב, מיד עם עלייתי לארץ התמזל מזלי וזכיתי להכיר אותך ואת רעייתך, סבטצ׳קה. הפכתם לי למשפחה והייתם כמו אור שמאיר בחיי, תמיד מלאי שמחה וחיוניות. כשבני יקירי נולד, אתם הייתם הראשונים להחזיק אותו בידיים. תמיד הייתם קרובים, אנשים מיוחדים ויוצאי דופן באכפתיות כלפי הסובבים אתכם. הייתם יוצאי דופן בטוב לבכם, ביושרה ובנאמנות שלכם. אהבתם כל כך את החיים, השארתם חלל גדול בליבי ובליבם של בני משפחתי. כל עוד אנו חיים, נמשיך לשמור בקפידה על זכרכם, והוא ימשיך ללוות אותנו כל חיינו.

משפחת רוזנמן: יורי שפניו תמיד היו מחויכות ועיניו הטובות הקרינו שלוה ורוגע על הסובבים אותו ,היה משכמו ומעלה. מוכשר ויצירתי שידי הזהב שלו הטביעו חותמם ויצרו יצירות ריצוף ופסיפס אומנותיות. יורי אהב טבע והתחביב האהוב עליו מילדותו היה דייג. ביחד עם אשתו האהובה נהגו לארח חברים בביתם לבלות בטבע וליהנות מהנוף הישראלי. יורי יחסר מאוד לכולנו באנרגיות החיוביות שיצר סביבו.